החלטה בתיק מ"ת 33753-12-11 - פסקדין

כנגד אביו של המבקש הוגש כתב אישום, ת"פ 33717-12-11, במסגרתו  הוא מואשם בעבירות של קשר לפשע, סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית, ניסיון לסחר בסם מסוכן, ניסיון להחזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית ונהיגה בזמן פסילה או בניגוד לתנאים. ביחד עם כתב האישום הוגשה בקשה לחילוט רכושו של הנאשם באם יורשע והכרזתו כ"סוחר סמים", כאשר הרכוש המפורט בבקשה הוא רכב מסוג הונדה, מ.ר. 1594065, הרשום על שם בנו של הנאשם (להלן: "הרכב התפוס"). בפני בקשת המבקש, בנו של הנאשם, מ.י, להחזרת הרכב התפוס לידיו.

המבקש טוען כי מדובר ברכב השייך לו וכי הוא אינו קשור כלל לכתב האישום שבנדון. המבקש טוען כי רכש את הרכב מכספו ואין לאביו כל חלק ברכב והרכב נמצא ברשותו תמיד. נטען כי כל המסמכים הנוגעים לרכב הם על שמו של המבקש ואמו. המסמכים הוצגו לבית המשפט. נטען כי הראיה היחידה שיש למשטרה, שהביאה אותה להחלטה לתפוס את הרכב לצורך חילוט, היא העובדה שהנאשם נצפה כשהגיע עם הרכב לעסקה השניה נשוא כתב האישום. כן נטען כי החזקת הרכב בידי המשטרה יש בה כדי לפגוע בזכות הקניינית של המבקש כבעל הרכב ותפיסתו בידי המשטרה פוגעת בו במידה העולה על הנדרש. 

המשיבה מתנגדת להחזרת הרכב התפוס לידי המבקש וטוענת כי בתחילה הרכב נתפס במסגרת תיק תנועה (פל"א 470412/11), שנפתח כנגד נאיף יאסין, אחיו של המבקש, אולם לאחר מכן הרכב נתפס במסגרת תיק זה. נטען כי במסגרת חקירתו במשטרה מסר נאיף יאסין כי הוא ואחיו קנו את הרכב אולם "כולם במשפחה משתמשים בו". עוד לדברי נאיף, הוא גר עם הנאשם והנאשם ואשתו השניה משלמים את התשלומים על הבית בעוד הוא משתתף בתשלום של 500 ש"ח. המשיבה מציינת כי המבקש זומן לחקירה במשטרה אך לא הגיע ולא מסר גרסתו בנוגע לרכב והנאשם טען בחקירתו שהרכב שייך למבקש. נטען כי מכוח החזקה הקבועה בסעיף 31(6) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ז - 1973, רכוש הרשום על שם המבקש (שהוא בן פחות מ- 21 שנים) הוא אף רכושו של הנאשם. המשיבה טוענת כי בהתאם לעובדות כתב האישום ובהתאם לראיות הלכאוריות בתיק, שימש הרכב כאמצעי לביצוע עבירה והוא רכוש שהושג במישרין או בעקיפין כשכר עבירה או כתוצאה מביצוע עבירה או שיועד לכך ועל כן תבקש המשיבה לחלטו בסיום ההליך הפלילי, באם יורשע הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. בנוסף טוענת המשיבה כי נקבע בפסיקה שרישום במשרד הרישוי אינו קונסטיטוטיבי כי אם דקלרטיבי, כך שגם מטעם זה אין לקבל את טענת המבקש כי הרכב שייך לו. המשיבה מבקשת להורות כי הרכב ישאר תפוס בידיה כדי להבטיח את חילוטו בסיומו של ההליך.

בתיק החקירה קיימות ראיות לכך שהנאשם עשה שימוש ברכב התפוס לצורך הגעה למקום המתואר באישום השני לכתב האישום. הן הסוכן הסמוי והן השוטר הסמוי מציינים זאת בהודעותיהם וכן קיימת קלטת וידאו שהוצגה לנאשם בה הוא נראה מגיע כשהוא נוהג ברכב.  הנאשם עצמו טען בחקירה כי הרכב שייך לבנו וכי בנו רכש אותו מכספו שלו.

בנסיבות העניין, לאור הנימוקים שפורטו בבקשת המבקש, בנו של הנאשם, ובעיקר לאור העובדה שהמבקש אינו חשוד בביצוע העבירות ומסמכי הרכב מצביעים על בעלותו של המבקש ברכב, יש לאזן בין האינטרס של המדינה להשגת התכלית של הבטחת האפשרות לחילוט הרכב ובין זכותו של המבקש להנות מקניינו, ודאי טרם שהורשע הנאשם. על כן, סבורני כי יש להעתר לבקשת המבקש, מ.י, להחזיר לידיו את הרכב התפוס מסוג הונדה, מס' רישוי 1594065, בכפוף לתנאים כדלהלן, שמטרתם לאפשר בעתיד את חילוטו של הרכב, ככל שיורה כך בית המשפט הדן בהליך העיקרי:

1.                  על הרכב הנ"ל יירשם עיקול לטובת המדינה במשרד הרישוי עד תום ההליכים המשפטיים בתיק העיקרי - ת"פ 33717-12-11.

2.                  תוצא פוליסת ביטוח מקיף לרכב, אשר תשועבד לטובת המדינה, ותחודש מעת לעת עד תום ההליכים המשפטיים והסכום יהיה על מלוא ערכו של הרכב.

3.                  נאסרים בזאת ביצוע כל עסקה ברכב או מסירתו לידי אחר מלבד הבעלים הרשומים.

4.                  תינתן ערבות צד ג' להבטחת ההתחייבויות הללו בגובה של 80,000 ש"ח. על הערב שיוצע להציג בפני בית המשפט אישור להיותו בעל שכר קבוע העולה על 8,000 ש"ח ברוטו בחודש.

5.                  יופקד סכום של 20,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית להבטחת התחייבויות אלה.

ככל שימולאו כל התנאים הנ"ל יוכל המבקש לקבל לידיו את הרכב.

המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו  לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ב, 30 ינואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: